תוכחה למנהיגי העם (א-טו)

בפתיחת הנבואה, הנביא מכריז שה' יסיר מירושלים את המנהיגים, שהם כמו לחם ומים עבור העם. במקום הגיבורים, אנשי המלחמה, השופטים, הנביאים והקוסמים ישלטו בעם נערים. הנערים כמובן לא יודעים לשפוט ולהנהיג, אך אף אחד אחר לא יסכים להנהיג את העם מכיוון ש"כָשְׁלָה יְרוּשָׁלִַם" (ח). הסיבה להסרת המנהיגים היא חטאתם הכבדה, וכך הנביא מלמד את המסר המרכזי של הנבואה: הצדיק יזכה לפירות והרשע לעונש.

הנבואה נגד בנות ציון (טז-כו)

בקטע זה הנביא מוכיח את בנות ציון שמתגאות בהליכתן ובתכשיטיהן. הנביא מכריז כי ביום ההוא, יום הפורענות, שהוא גם יום הגאולה, ה' יסיר את כל תפארתן של בנות ציון ויהפוך את כל התכשיטים והיוקרה שלהן לקללה. במקום הבושם יהיה מק (כנראה ריח רקוב) ובמקום החגורה המעוטרת תהיה נקפה (אולי חבל שעוטים על הגוף בזמן אבל או תחבושת). הנביא מסכם ואומר: "מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה. וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ (=פתחי העיר יהיו שרויים באבלות) וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב" (=והארץ תהיה נקיה מיושב).