תקציר ירמיהו פרק נ"ב

גורל צדקיהו, המקדש, העיר, כלי המקדש ועם ישראל (א-כא)

בתחילת הפרק מובא תיאור של צדקיהו שמלך אחת עשרה שנים בירושלים ועשה את הרע בעיני ה'. בשנה התשיעית למלכות צדקיהו, בבל ערכו מצור על ירושלים עד לשנת אחת עשרה לצדקיהו, בחודש הרביעי, הוא חודש תמוז. לאחר הבקעת העיר וכניסת הבבלים אליה, צדקיהו ואנשיו מנסים לברוח כדי לשמור על חייהם. חיילים בבליים רודפים אחרי המלך ואנשיו ותופסים אותם על גבול יריחו. הם הורגים את בני צדקיהו, ואותו הם מעוורים ומגלים לבבל, שם הוא מת.

בעשירי לחודש החמישי, הוא חודש אב, נבוכדראצר שורף את המקדש, את בית המלך ואת כל בתי ירושלים. את החומות הבבלים ממוטטים. בפרק מובאת רשימה ארוכה מאוד של כלי המקדש שגולים לבבל. לקיחת כלי המקדש מסמלת בין היתר את הגליית השכינה מיהודה, ואת ההבנה כי אי אפשר יהיה להקים מקדש חלופי במקום אחר. את רוב העם, מלך בבל מגלה לבבל.

דיווח על הגולים (כח-לא)

לפנינו דיווח יחיד מסוגו על כמות הגולים שהגלה נבוכדראצר "בִּשְׁנַת-שֶׁבַע יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה... בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר... שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וּשְׁנָיִם... בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים יְהוּדִים נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה כָּל-נֶפֶשׁ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת".

יהויכין בגלות (לא-לד)

כמו ספר מלכים, גם ספרנו מסתיים בידיעה חיובית לפיה הויכין, שמלך בסך הכול שלושה חודשים ביהודה, התפרסם בממלכת בבל. לאחר 37 (!) שנים, כשהיה יהויכין בן 55, הוא שוחרר מכלאו ועלה לגדולה ומעמדו השתפר בשלטון הבבלי.