השלכת ירמיהו לטיט והצלתו ממוות (א-יג)

כמה מן השרים שמעו את ירמיהו מדבר על כך שמי שיכנע לבבלים ינצל והחליטו להעניש את ירמיהו. הם שאלו את צדקיהו האם ניתן לפגוע בירמיהו והוא ענה להם "הִנֵּה־הוּא בְּיֶדְכֶם כִּי־אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר" (ה). מיד הם לקחו את ירמיהו ושמו אותו בבור ריק שיש בו טיט, וירמיהו התחיל לטבוע בטיט. אחד מעבדי המלך שמע על כך שירמיהו נמצא בבור וביקש אישור מצדקיהו להצילו משם. צדקיהו אישר, וכמה מעבדי המלך הגיעו והעלו אותו מהבור. ירמיהו חזר לשבת בחצר המטרה.

התייעצות צדקיהו עם ירמיהו (יד-כח)

צדקיהו שולח לירמיהו ומבקש ממנו עצה: "שֹׁאֵל אֲנִי אֹתְךָ דָּבָר אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר" (יד). ירמיהו מוכיח את המלך על כך שכמעט הביא למותו, וגם שכשהוא מייעץ לו, הוא לא שומע לו. צדקיהו נשבע בפני ירמיהו שלא יפגע בו יותר, ואז ירמיהו עונה לצדקיהו: "אִם־יָצֹא תֵצֵא אֶל־שָׂרֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ" (יז). ירמיהו מעמיד בפני צדקיהו אפשרות להציל לא רק את עצמו, אלא את כל העיר: אם הוא יכנע לבבלים, ירושלים תנצל. צדקיהו חושש שהבבלים יתעללו בו אם הוא יכנע להם, אך ירמיהו מנסה לשכנע אותו שלא יקרה לו דבר. צדקיהו לא עונה לירמיהו אך מבקש ממנו להשאיר את השיחה הזאת ביניהם ולא לגלות לשרים את מה שנאמר, ירמיהו מסכים ולא משתף את השרים.

הפרק מסתיים ב"וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם" (כח) ומכין לקראת הפרק הבא שמתאר את חורבן ירושלים.