נבואת בית היוצר (א-יז)

ה' מצווה את ירמיהו ללכת לבית היוצר, כלומר לבית מלאכה שמייצרים בו כלים מחומר. ירמיהו הולך לשם והוא רואה כיצד יוצר הכלי שלא מצליח ליצור את הצורה שרצה, זורק את הכלי ועושה אחד חדש. ה' נגלה לירמיהו ואומר לו "הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן־אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ו). ה' הוא זה שקובע מה יהיה גורל העמים: "רֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גּוֹי וְעַל־מַמְלָכָה לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד... וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גּוֹי וְעַל־מַמְלָכָה לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ" (ח-ט). על אף שהנביא הודיע לעם שה' "יוֹצֵר עֲלֵיכֶם רָעָה וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה" (יא) העם לא שב לה' "וְאָמְרוּ נוֹאָשׁ כִּי־אַחֲרֵי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ נֵלֵךְ וְאִישׁ שְׁרִרוּת לִבּוֹ־הָרָע נַעֲשֶׂה" (יב). מכיוון שהעם בגד בה', הוא יביא עליהם פורענות "כְּרוּחַ־קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי אוֹיֵב עֹרֶף וְלֹא־פָנִים אֶרְאֵם בְּיוֹם אֵידָם" (יז).

ירמיהו ואויביו (יח-כג)

אויבי ירמיהו חושבים עליו "מַחֲשָׁבוֹת" הכוללות בעיקר פגיעה בנביא: "לְכוּ וְנַכֵּהוּ בַלָּשׁוֹן וְאַל־נַקְשִׁיבָה אֶל־כָּל־דְּבָרָיו" (יח). בעקבות כך ירמיהו פונה לה' בתחינה ובבקשה שיפגע באויביו: "לָכֵן תֵּן אֶת־בְּנֵיהֶם לָרָעָב וְהַגִּרֵם עַל־יְדֵי־חֶרֶב וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת וְאַלְמָנוֹת וְאַנְשֵׁיהֶם יִהְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי־חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה" (כא).