בפרק זה יחזקאל מתאר את חלוקת הארץ לשנים עשר השבטים. יחזקאל מדמה את הנחלות כרצועות רוחביות שבמרכזן יש את רצועת ה"תרומה": שם שוכנים המקדש, הכהנים הלויים, ירושלים והנשיא.
השבטים שמצפון לתרומה (א-ז)
בפסקה זו הנביא מפרט את רצועות השבטים שמצפון לתרומה: דן, אשר, נפתלי, מנשה, אפרים, ראובן ויהודה.
התרומה (ח-כב)
כפי שכבר הוזכר בפרק מ"ה, במרכז הארץ נמצאת רצועת ה"תרומה", שם נמצאים המקדש, הכהנים, הלויים, ירושלים ונחלת הנשיא.
השבטים שמדרום לתרומה (כג-כט)
בפסקה זו הנביא מפרט את רצועות השבטים שמדרום לתרומה: בנימין, שמעון, יששכר, זבולון וגד. לאחר מכן הנביא מסכם: "זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר־תַּפִּילוּ מִנַּחֲלָה לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵלֶּה מַחְלְקוֹתָם נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (כט).
מידות העיר והשערים (ל-לה)
בפסקה זו, החותמת את ספר יחזקאל, נזכרות מידות העיר ("וְאֵלֶּה תּוֹצְאֹת הָעִיר מִפְּאַת צָפוֹן חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים מִדָּה") ושעריה. בכל צד של העיר היו שלושה שערים הנושאים את שמות שבטי ישראל: מדרום שמעון יששכר וזבולון; מצפון ראובן יהודה ולוי; ממזרח יוסף, בנימין ודן; ממערב שמעון יששכר וזבולון. הנביא חותם את הפסקה בשם העיר "וְשֵׁם־הָעִיר מִיּוֹם ה' שָׁמָּה" (לה).