תקציר יחזקאל פרק מ"ה

תרומה לה' קדש מן הארץ (א-ח)

כפי שיובא בהמשך הספר, יחזקאל מציע חלוקה חדשה של הנחלות בארץ. בקטע זה הנביא עוסק בנחלה אשר איננה מיועדת לאחד השבטים אלא נחלה נוספת, נחלת הקודש, הנקראת "תרומה". ה"תרומה" מחולקת לשלושה חלקים: מקום המקדש והכהנים, נחלת הלויים והעיר. נחלת הנשיא עוטפת את הרצועות של המקדש, הלויים והעיר משני הצדדים.

הנשיא כסמל לצדק ומשפט (ט-יו)

הנביא קורא לנשיאי ישראל להסיר את החמס והשוד ולדבוק במשפט וצדקה "חָמָס וָשֹׁד הָסִירוּ וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ" (ט). הנביא סוקר מידות נפח ומשקל חומרים כדי לחזק את ההוראה: "מֹאזְנֵי־צֶדֶק וְאֵיפַת־צֶדֶק וּבַת־צֶדֶק יְהִי לָכֶם" (י).

בפס' יג-יז הנביא מתאר את התרומה שירימו ישראל לנשיא עבור חנוכת המקדש העתידי (כך על פי רד"ק. לפי חז"ל שיעורי התרומה נקבע לפי פסוקים אלו). התרומות ניתנות מן הדגן, מן השמן ומן הצאן. העם צריך להיות אחראי על הבאת התרומה "כֹּל הָעָם הָאָרֶץ יִהְיוּ אֶל־הַתְּרוּמָה הַזֹּאת לַנָּשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל" (טז) והנשיא צריך להיות אחראי על הקרבת הקורבנות במקדש "וְעַל־הַנָּשִׂיא יִהְיֶה הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת בְּכָל־מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הוּא־יַעֲשֶׂה אֶת־הַחַטָּאת וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֶת־הָעוֹלָה וְאֶת־הַשְּׁלָמִים לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית־יִשְׂרָאֵל" (יז).

דינים נוספים בהלכות קרבנות (יח-כה)

פסקה זו כוללת את הקרבנות שיש להביא בפסח ובסוכות, והם שונים בתכלית מהקורבנות הנזכרים בתורה. ייתכן שהקורבנות הנזכרים כאן אינם תחליף לקורבנות הנזכרים בתורה, אלא נוספים אליהם, ומטרתם היא תוספת קדושה. כך יחזקאל מתאר שיש לקחת בא' בניסן פר בן בקר "וְחִטֵּאתָ אֶת־הַמִּקְדָּשׁ", וכך לעשות במשך שבעה ימים. לאחר מכן יחזקאל מתאר את קרבנות הפסח "וְשִׁבְעַת יְמֵי־הֶחָג יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַה' שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם לַיּוֹם שִׁבְעַת הַיָּמִים וְחַטָּאת שְׂעִיר עִזִּים לַיּוֹם" (כג). יחזקאל מקביל בין קרבנות חג הפסח לקרבנות חג הסוכות.