לשכות הצפון והדרום (א-יד)

בפסקה זו הנביא מתאר כיצד האיש שליווה אותו, מוציא אותו אל החצר ומציג בפניו את הלשכות. כפי שמובא בסוף הפסקה ייעודן של הלשכות: "בְּבֹאָם הַכֹּהֲנִים וְלֹא־יֵצְאוּ מֵהַקֹּדֶשׁ אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְשָׁם יַנִּיחוּ בִגְדֵיהֶם אֲשֶׁר־יְשָׁרְתוּ בָהֶן כִּי־קֹדֶשׁ הֵנָּה וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְקָרְבוּ אֶל־אֲשֶׁר לָעָם" (יד), ושם גם אכלו הכהנים את קדשי הקודשים: "הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ־שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר־קְרוֹבִים לַה' קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שָׁם יַנִּיחוּ קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם כִּי הַמָּקוֹם קָדֹשׁ" (יג). הלשכות היו מצד צפון ודרום, אך מהתיאור שלפנינו קשה לדייק במיקום של הלשכות.

היקף הר הבית והחומה (טו-כ)

בפסקה זו מתאר הנביא את ההיקף של המקדש כולו כולל החצר. כל צד הוא "חֲמֵשׁ־מֵאוֹת קָנִים", שהם 3000 אמה (1500 מטר). כל אחת מצלעות החומה הייתה בת 500 אמה.