חזון העצמות היבשות (א-יד)
כמו בפרקים הראשונים של הספר, שוב חווה יחזקאל התגלות מיוחדת - "מראה אלקים", בה הוא נוסע ממקומו ע"י רוח ה': "וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ ה' וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת" (א), יחזקאל מבחין בעצמות הרבות ורואה שהן יבשות. ה' נגלה ליחזקאל ושואל אותו האם עצמות אלו יכולות לקום לתחייה ויחזקאל עונה "אֲ-דֹנָי ה' אַתָּה יָדָעְתָּ" (ג). ה' מבשר לנביא שהוא יפיח בעצמות רוח, והן יהפכו לאדם: "וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'" (ו). יחזקאל מתאר שהוא אמר את הנבואה ומיד "וַיְהִי־קוֹל כְּהִנָּבְאִי וְהִנֵּה־רַעַשׁ וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל־עַצְמוֹ" (ז), ולאחר מכן יחזקאל רואה כיצד חיל גדול מאוד קם לתחייה. ה' מסביר ליחזקאל שעצמות אלה מסמלות את עם ישראל "הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ" (יא). ה' מבשר לנביא שעם ישראל ישוב לארץ: "הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל... וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל־אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם־ה'" (יב-יד).
אחדות ישראל (טו-כז)
ה' מצווה את הנביא לעשות מעשה סמלי: לקחת שני עצים. על אחד לכתוב "יהודה ובני ישראל" ובעץ השני לכתוב "יוסף, עץ אפרים וכל בית ישראל". ה' מורה ליחזקאל לקרב את שני העצים זה לצד זה "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יז). הנביא צריך להסביר לעם שהמעשה מסמל את אחדות עם ישראל: "...וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יִהְיוּ־עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד" (כא-כב). עם ישראל יהפוך שוב להיות אומה אחת, עם מלך אחד מבית דוד "וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם" (כד), והם ישבו בשלום בארץ ישראל "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת־מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם" (כו). בעקבות זאת הגוים יכירו בה' "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת־יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם" (כח).