הנבואה שלפנינו פרוסה על פני שני פרקים. בפרקנו מתוארת פורענות להרי אדום, ואילו הפרק הבא מופנה אל הרי ישראל וכולל נחמה וגאולה.

הר שעיר יהפוך לשממה (א-ד)

ה' קורא לנביא לנבא על הר שעיר: "וְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר־שֵׂעִיר וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיךָ וּנְתַתִּיךָ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה. עָרֶיךָ חָרְבָּה אָשִׂים וְאַתָּה שְׁמָמָה תִהְיֶה וְיָדַעְתָּ כִּי־אֲנִי ה'" (ג-ד). שעיר היא אדום, כפי שגם עולה מסוף הנבואה, וכפי הנראה הייתה מעורבת בהחרבת ירושלים. הנביא מונה שתי סיבות מדוע הר שעיר יהפוך לשממה.

סיבה ראשונה (ה-ט)

"יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי־חָרֶב בְּעֵת אֵידָם בְּעֵת עֲו‍ֹן קֵץ" (ה). מאז ומעולם אדום שנאו את ישראל, ולכן ה' יהפוך את שעיר לשממה: "שִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ וְעָרֶיךָ לֹא תָשׁוֹבְנָה וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'" (ט).

סיבה שנייה (י-טו)

"יַעַן אֲמָרְךָ אֶת־שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת־שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת לִי תִהְיֶינָה וִירַשְׁנוּהָ וַה' שָׁם הָיָה" (י). אדום חשבו שהם ירשו את יהודה לאחר החורבן, אך ה' לא יתן לדבר להתרחש: "אֲנִי ה' שָׁמַעְתִּי אֶת־כָּל־נָאָצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שָׁמֵמוּ לָנוּ נִתְּנוּ לְאָכְלָה" (יב). מכיוון שאדום שמחו על חורבן ישראל, הם יחרבו בעצמם: "כְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחֲלַת בֵּית־יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר־שָׁמֵמָה כֵּן אֶעֱשֶׂה־לָּךְ שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר־שֵׂעִיר וְכָל־אֱדוֹם כֻּלָּהּ וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'" (טו).