תקציר יחזקאל פרק ל"ב

בפרקנו שתי נבואות "קינה" על פרעה ומצרים. שתי הקינות לא משתתפות בצער מצרים, אלא מתארות את החורבן שעתידה מצרים לנחול.

קינה על פרעה (א-טז)

הנבואה נפתחת בציון תאריך "וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁנֵי־עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ", כלומר שמונה חודשים לאחר חורבן ירושלים, וחודשיים אחרי שהחורבן נודע ליחזקאל. הנביא שב לתאר את פרעה כתנין גאוותן, וכיצד ה' עתיד לפגוע בו: "וּפָרַשְׂתִּי עָלֶיךָ אֶת־רִשְׁתִּי בִּקְהַל עַמִּים רַבִּים וְהֶעֱלוּךָ בְּחֶרְמִי. וּנְטַשְׁתִּיךָ בָאָרֶץ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֲטִילֶךָ וְהִשְׁכַּנְתִּי עָלֶיךָ כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְהִשְׂבַּעְתִּי מִמְּךָ חַיַּת כָּל־הָאָרֶץ" (ג-ד). יחד עם פרעה תיפול גם מצרים "חֶרֶב מֶלֶךְ־בָּבֶל תְּבוֹאֶךָ. בְּחַרְבוֹת גִּבּוֹרִים אַפִּיל הֲמוֹנֶךָ עָרִיצֵי גוֹיִם כֻּלָּם וְשָׁדְדוּ אֶת־גְּאוֹן מִצְרַיִם וְנִשְׁמַד כָּל־הֲמוֹנָה" (יא-יב). לאחר החורבן יכירו המצרים בה'.

פרעה בשאול (יז-לב)

הנבואה האחרונה על מצרים מתארת את פרעה כשהוא בשאול. התאריך של הנבואה נמשך אחרי הנבואה שבראשית הפרק, ונאמרה שבועיים אחריה. הנביא מתאר שבשאול יש עמים נוספים: אשור, עילם, משך תובל, אדום וצידון. בכך הנביא מבהיר את המהלך ההיסטורי, בו כל מעצמה שעולה לבסוף נופלת וכך גם מצרים ופרעה ירדו לשאול: "אוֹתָם יִרְאֶה פַרְעֹה וְנִחַם עַל־כָּל־הֲמוֹנֹה חַלְלֵי־חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל־חֵילוֹ נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (לא).