הפרק נפתח בקריאה לנביא לשאת "קִינָה אֶל־נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל". הפרק כולל שני משלים: משל הלביאה והכפירים ומשל הגפן. הנביא לא מפרש את המשלים האלגוריים בפירוש.
משל הלביאה והכפירים (א-ט)
המשל מציג את הלביאה בתפקוד טוב: "בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה בְּתוֹךְ כְּפִרִים רִבְּתָה גוּרֶיהָ" (ב). הלביאה לימדה את אחד גוריה להפוך לכפיר והוא למד לטרוף, ואפילו הצליח לטרוף אדם. בעקבות מעלליו של הכפיר, ביקשו לתפוס אותו, וכך היה: "בְּשַׁחְתָּם נִתְפָּשׂ וַיְבִאֻהוּ בַחַחִים אֶל־אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ד). הלביאה איבדה את תקוותה לגבי הגור הראשון וטיפחה גור אחר "וַתִּקַּח אֶחָד מִגֻּרֶיהָ כְּפִיר שָׂמָתְהוּ" (ה), אך גם הוא גרם לנזק: "וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ" (ז). בעקבות מעשיו באו "גּוֹיִם סָבִיב מִמְּדִינוֹת" ותפסו אותו, הפעם לבבל "וַיְבִאֻהוּ אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל יְבִאֻהוּ בַּמְּצֹדוֹת לְמַעַן לֹא־יִשָּׁמַע קוֹלוֹ עוֹד אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל" (ט).
ומהו הנמשל? יתכן שהלביאה היא אם ממש, אך מסתבר יותר שהיא מייצגת את בית המלוכה, מלכות בית דוד. ישנה הסכמה די רחבה לגבי זיהוי הגור הראשון כיהואחז שהוגלה למצרים. לגבי הגור השני ישנה התלבטות ופרשנים העלו שלוש אפשרויות: יהויקים, יהויכין או צדקיהו.
משל הגפן (י-יד)
משל זה הוא על גורל ממלכת יהודה. הנביא מדבר כנראה אל צדקיהו, המלך האחרון של יהודה ואומר "אִמְּךָ כַגֶּפֶן בְּדָמְךָ עַל־מַיִם שְׁתוּלָה פֹּרִיָּה וַעֲנֵפָה הָיְתָה מִמַּיִם רַבִּים" (י), כלומר ממלכת יהודה הייתה במעמד טוב, אך היא נעקרה ונהרסה: "וַתֻּתַּשׁ בְּחֵמָה לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה וְרוּחַ הַקָּדִים הוֹבִישׁ פִּרְיָהּ הִתְפָּרְקוּ וְיָבֵשׁוּ מַטֵּה עֻזָּהּ אֵשׁ אֲכָלָתְהוּ" (יב). הגפן נשרפה "וְעַתָּה שְׁתוּלָה בַמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצָמָא" (יג).
הנביא חותם את שני המשלים במשפט "קִינָה הִיא וַתְּהִי לְקִינָה" (יד). כלומר: מדובר במשלים שהם גם קינות על המצב העגום של מלכות יהודה.