משל: שני הנשרים והגפן (א-י)
הנבואה נפתחת בקריאה לנביא "חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ב). במשל מתאר הנביא נשר גדול שלקח איתו את צמרת הארז, ומזרע הארץ הוא הצמיח גפן, אך הגפן היא "סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות" (ו). נשר אחר עבר, והגפן שלחה לו כדי שהוא ישקה אותה. בעקבות הפנייה של הגפן לנשר השני, הנשר הראשון ביקש להעניש את הגפן: "אֶת־שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת־פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ כָּל־טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ וְלֹא־בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם־רָב לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ" (ט).
נמשל: בבל, מצרים וצדקיהו (יא-כא)
בפסקה זו מובא הנמשל. הנביא מתאר כיצד צדקיהו הומלך ע"י בבל אך לבסוף נשען על מצרים ומרד במלך בבל "וַיִּמְרָד־בּוֹ לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם לָתֶת־לוֹ סוּסִים וְעַם־רָב הֲיִצְלָח הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה וְהֵפֵר בְּרִית וְנִמְלָט" (טו). בעקבות בגידה זו יגיע עונשו של צדקיהו "וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת־בְּרִיתוֹ אִתּוֹ בְתוֹךְ־בָּבֶל יָמוּת" (טז). המרידה בבבל תוביל לחורבן ירושלים "וְאֵת כָּל־מִבְרָחָו בְּכָל־אֲגַפָּיו בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וְהַנִּשְׁאָרִים לְכָל־רוּחַ יִפָּרֵשׂוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי" (כא).
נחמה (כב-כד)
הנחמה ממשיכה את המשל: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז... בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפּוֹר כָּל־כָּנָף בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּנָּה" (כב-כג). ה' ישיב את ירושלים להיות צמרת ארז, ולאחר מכן כולם יכירו שה' עשה זאת: "וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי" (כד).