תקציר יחזקאל פרק ט"ו

משל הגפן (א-ח)

המשל נפתח בשאלה "מַה־יִּהְיֶה עֵץ־הַגֶּפֶן מִכָּל־עֵץ הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר" (ב). ה' מתאר זמורה של עץ גפן אשר איננה יכולה לעשות פירות, ולכן היא חסרת תועלת לחלוטין, מלבד שריפה: "הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה" (ד). בחלק השני מתואר הנמשל: "כַּאֲשֶׁר עֵץ־הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר אֲשֶׁר־נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה כֵּן נָתַתִּי אֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם" (ו). ירושלים היא כגפן שאינה עושה פירות בגלל חטאיה, ולכן מיועדת לשריפה, לחורבן בלבד "וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה יַעַן מָעֲלוּ מַעַל נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (ח).