בפרקנו נבואת פורענות על הקץ שעתיד להגיע על ישראל. הנבואה נחלקת לשלושה חלקים, כך שכל חלק מקרב את הקץ יותר ויותר.

הקץ יגיע (א-ד)

ה' מכריז כי "קֵץ בָּא הַקֵּץ עַל־אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ... וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי עָלַיִךְ וְלֹא אֶחְמוֹל כִּי דְרָכַיִךְ עָלַיִךְ אֶתֵּן וְתוֹעֲבוֹתַיִךְ בְּתוֹכֵךְ תִּהְיֶיןָ וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'" (ב-ד).

הקץ קרוב (ה-ט)

בפסקה הקודמת רק נודע שיבוא הקץ, ובפסקה זו ה' כבר רומז שהקץ קרוב "רָעָה אַחַת רָעָה הִנֵּה בָאָה" (ה). ה' מתאר כיצד הוא ישפוך את חמתו על ירושלים "וְכִלֵּיתִי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל־תּוֹעֲבוֹתָיִךְ" (ח).

הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה (י-כז)

בפסקה השלישית הנביא מצהיר שהקץ ממש מגיע "היום": "בָּא הָעֵת הִגִּיעַ הַיּוֹם הַקּוֹנֶה אַל־יִשְׂמָח וְהַמֹּכֵר אַל־יִתְאַבָּל כִּי חָרוֹן אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ" (יב). הנבואה מתארת את הפורענות "הַחֶרֶב בַּחוּץ וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יָמוּת וַאֲשֶׁר בָּעִיר רָעָב וָדֶבֶר יֹאכְלֶנּוּ" (טו). האויב יירש את בתי ישראל ואף את מקדשיהם. לא יהיה למי לפנות לעזרה "וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם וָאָיִן... וּבִקְשׁוּ חָזוֹן מִנָּבִיא וְתוֹרָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים" (כה-כו). כפי שחוזר הרבה בספר יחזקאל, הפרק נחתם בפזמון "וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'" (כז).