אכילת המגילה (א-ג)

בסוף הפרק הקודם ה' ציווה את יחזקאל לאכול את מה שהוא מגיש לפניו וכך יחזקאל פותח את פיו וה' מאכיל אותו במגילה "וָאֶפְתַּח אֶת־פִּי וַיַּאֲכִילֵנִי אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת" (ב). הנביא מעיד שהמגילה נהייתה לטעם מתוק כדבש "וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק" (ג).

עם ישראל לא ישמעו (ד-טו)

ה' מצווה את יחזקאל ללכת ולדבר אל ישראל אפילו שהם לא ישמעו לו "וּבֵית יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ כִּי־אֵינָם אֹבִים לִשְׁמֹעַ אֵלָי כִּי כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל חִזְקֵי־מֵצַח וּקְשֵׁי־לֵב הֵמָּה" (ז). ה' מעודד את הנביא ומחזק אותו לקראת המשימה "הִנֵּה נָתַתִּי אֶת־פָּנֶיךָ חֲזָקִים לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם וְאֶת־מִצְחֲךָ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם" (ח). ה' אומר ליחזקאל לבוא אל הגולה (כנראה שמקום ההתגלות לא היה אותו המקום שבו הגולים היו) ואז נשאה את הנביא רוח: "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד־ה' מִמְּקוֹמוֹ" והעבירה אותו אל הגולה – תל אביב שליד נהר כבר (הפירוש של תל אביב הוא Til Abûbi ומשמעותו "תל המבול", כלומר מקום שחרב כבר בימי המבול). הנביא ישב שם שבעה ימים.

יחזקאל כצופה (טז-כא)

לאחר שבעה ימים ה' מתגלה שוב אל הנביא ואומר לו "צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי" (יז). ה' מסביר ליחזקאל שעליו להזהיר את הרשע כדי שהוא ישוב מדרכו הרעה, ואם לא ישוב – הוא ימות, ואשמתו תבוא עליו, אך אם הנביא לא הזהיר אותו "וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ" (יח). כפי שעליו להזהיר את הרשע כך על הנביא להזהיר את הצדיק שלא לחטוא.

הסתגרות יחזקאל ואילמותו (כב-כז)

ה' מצווה את הנביא לצאת ממקומו ולבוא אל "הבקעה". ה' אומר לו "בֹּא הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ... וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל־חִכֶּךָ וְנֶאֱלַמְתָּ" (כה-כו) על הנביא לא לצאת מביתו ולא לפתוח את פיו, אלא רק כאשר ה' פותח את פיו: "וּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ אֶפְתַּח אֶת־פִּיךָ וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הַשֹּׁמֵעַ יִשְׁמָע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה" (כז).