תקציר יונה פרק ב'

יונה במעי הדג (א-יא)

לאחר שבפרק הקודם הושלך יונה אל הים, זימן ה' "דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת־יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת" (א). בזמן שיונה היה במעי הדג, התפלל יונה לה'. התפילה המובאת כאן היא מעין מזמור תודה. יונה מתאר כיצד ה' ענה לו בעת צרה: "קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל־ה' וַיַּעֲנֵנִי מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי" (ג), וכיצד תפילתו נשמעה אצל ה': "בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת־ה' זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ" (ח). כאקט הודיה מבטיח יונה לזבוח זבחים לה': "וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה־לָּךְ אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה יְשׁוּעָתָה לַה'" (ט).

לאחר סיום המזמור, הורה ה' לדג להקיא את יונה ליבשה "וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת־יוֹנָה אֶל־הַיַּבָּשָׁה" (י).