תקציר יהושע פרק י"ז

פרקנו מפרט את נחלת מנשה ועריו, ותוך כדי כך מספר שני סיפורים. כלומר לפנינו שלושה חלקים:

בנות צלפחד (ג-ו)

עוד בימי משה רבנו, בעקבות שאילתה ייחודית, נקבע כי בנותיו של צלפחד יירשו את נחלתו; הן לא שכחו זאת: "ה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ" (פסוק ד). גם אלעזר הכהן, יהושע בן נון ונשיאי השבטים זוכרים: "וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל פִּי ה' נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן" (פסוק ד).

נחלת חצי מנשה המערבית (ז-יג)

נחלת מנשה משתרעת מהירדן לים. בדרום - גובלת בנחלת אפרים; ובצפון - בנחלות יששכר, זבולון ואשר. את האזור הצפוני של הנחלה "לֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ... וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (פסוק יב), אבל בתקופות שבהם היו חזקים מספיק, הם הצליחו לשעבד את הכנענים: "וַיִּתְּנוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס" (פסוק יג).

תלונת בני יוסף (יד-יח)

בני יוסף פונים בתלונה ליהושע על גודל נחלתם: "מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב?" (פסוק יד). בהמשך השיחה מסתבר שהבעיה אינה בגודל הנחלה, אלא באתגרי ההתיישבות: כדי להתיישב בעמק צריך להילחם בכנענים וברכבי הברזל שלהם, וכדי להתיישב בהר צריך לכרות את היערות הגדלים בו. יהושע אינו מוותר לבני יוסף, והמסר שלו עבורם הוא - זה אמנם קשה אבל אתם מסוגלים: "עַם רַב אַתָּה וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ... כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו, כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק הוּא" (פסוקים יז-יח).