לאחר שבפרקים הקודמים הכתוב דיווח על מלחמות על ערים קטנות, בשני הפרקים הקרובים מתוארות מלחמות גדולות: המלחמה עם מלכי האמורי (המכונה מלחמת מלכי הדרום) והמלחמה עם מלכי הצפון (בפרק הבא).
הקדמה: מלחמת מלכי האמורי עם אנשי גבעון (א-ז)
המלחמה עם מלכי האמורי לא מתחילה במתקפה ישירה על ישראל, אלא דווקא על גבעון. אדני צדק מלך ירושלים שולח למלכים השכנים לבוא ולהילחם בגבעון "כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ד). אנשי גבעון החלשים (כפי שכבר הספקנו להכיר בכך בפרק הקודם) מזעיקים את יהושע "אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר" (ו).
מלחמת יהושע בחמשת המלכים והניצחון (ח-כז)
ה' פונה ליהושע ומחזק אותו "אַל תִּירָא מֵהֶם כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ" (ח), וכך יהושע מגיח פתאום ומכה בהם מכה גדולה, בזכות ה' שעוזר בלחימה. שני ניסים מוזכרים במהלך הלחימה: הראשון הוא השלכת אבנים גדולות מהשמיים. השני הוא עצירת השמש, והארכת מספר שעות היום כדי להמשיך בלחימה. זהו אחד הניסים המרשימים המוזכרים במקרא, וכך גם הכתוב מעיד "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" (יד). בעקבות הסיוע של ה', יהושע והחיילים מצליחים לתפוס את חמשת מלכי האמורי, והם הורגים אותם, תולים אותם על עץ וקוברים אותם במערה.
סיכום כיבוש הערים (כח-מג)
הכתוב מונה את הערים שכבשו יהושע ועם ישראל בהילחמם עם מלכי האמורי: מקדה, לבנה, לכיש, גזר, עגלון, חברון ודביר. הכתוב מסכם "וְאֵת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת אַרְצָם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" (מב).