לאחר הוצאת החרם מישראל, כעת ניתן לשוב ולפנות לכיבוש העי.

חיזוק ה' את יהושע (א-ב)

לאחר הכישלון במלחמה הקודמת, ה' מחזק את יהושע ואומר לו "אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת קַח עִמְּךָ אֵת כָּל עַם הַמִּלְחָמָה וְקוּם עֲלֵה הָעָי רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת עַמּוֹ וְאֶת עִירוֹ וְאֶת אַרְצוֹ" (א).

ההכנות ללחימה (ג-ט)

יהושע בוחר שלושים אלף לוחמים (פי 10 ממספר החיילים בפעם הקודמת) והוא מציג בפניהם את מתווה הלחימה: מארב. קבוצה אחת נשארת ליד העיר ומתחבאת שם וקבוצה אחרת יוצאת אל העיר וגורמת לאנשי העיר לצאת ממנה. כשאנשי העיר יעזבו, אנשי המארב יצאו מהמחבוא וישרפו את העיר.

שלב ראשון בלחימה: העיר מתרוקנת (י-יז)

כעת יש לבצע את התכנון. יהושע יוצא יחד עם רוב הלוחמים לכיוון העי. אנשי העי רואים את הלוחמים הישראליים והם יוצאים לקראתם "וַיַּשְׁכִּימוּ וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמּוֹעֵד לִפְנֵי הָעֲרָבָה" (יד). אנשי העי רודפים אחרי הלוחמים הישראליים, אך אנשי העי לא השאירו שמירה על העיר: "וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ בָּעַי... וַיַּעַזְבוּ אֶת הָעִיר פְּתוּחָה" (יז).

שלב שני בלחימה: כיבוש העיר הריקה (יח-כט)

רגע לפני שהאורב יוצא ממקומו ה' מצווה את יהושע לנטות בכידון "כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה" (יח). מיד עם סימן הכידון, האורב קם ממחבואו. הלוחמים לוכדים את העיר וממהרים להצית אותה. אנשי העי המופתעים מסתובבים ורואים שעירם נשרפת, וכעת אנשי העי נמצאים בין שתי קבוצות לוחמים "וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה" (כב). התוצאה הייתה מוחלטת: הריגת כל אנשי העי (12,000 אנשים) ושריפת העיר. לאחר הריגת מלך העי, יהושע תלה את נבלתו על העץ עד הערב ולאחר מכן הוריד אותה והקים עליה גל אבנים.

מעמד הברכה והקללה (ל-לה)

לאחר הלחימה ביריחו ובעי ניתן לפנות למעמד הברכה והקללה כפי שציווה ה' בדברים כ"ז. יהושע בונה מזבח בהר עיבל, כותב את משנה תורת משה, ומכנס את העם למעמד הברכה והקללה. הכתוב לא מתאר באריכות את המעמד אלא בעיקר מזכיר שהמעמד נעשה בהתאם ל"כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה" (לד).