פחד העמים (א)

פסוק זה מסיים את סיפור מעבר הירדן: בעקבות מעבר הירדן וכניסת עם ישראל לארץ, העמים פחדו מפני בני ישראל "וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

מילת בני ישראל (ב-ח)

מיד בכניסה לארץ, ה' מצווה את יהושע למול את כל עם ישראל – מכיוון שהעם לא מלו בבמדבר: "וְכָל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא מָלוּ" (ה). לאחר מילת בני ישראל ה' אומר אל יהושע "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם" (ט).

חגיגת הפסח (י)

לאחר שבני ישראל נימולו, ניתן לחגוג את חג הפסח, שהרי יש איסור לערלים לחגוג אותו על פי שמות י"ב, מח: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ".

הפסקת המן (יא-יב)

לאחר חגיגות הפסח עם ישראל היה יכול לאכול מתבואת הארץ. לראשונה מזה ארבעים שנה, המן – הלחם השמימי שליווה את עם ישראל בתקופת המדבר פסק "וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא" (יב).

המפגש עם שר צבא ה' (יג-טו)

הפסקה האחרונה בפרק מתארת ארוע מיוחד: כשיהושע נמצא ביריחו הוא לפתע רואה איש עומד מולו, עם חרב מונפת. יהושע מנסה להבין מה טיבו של האיש "הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ" (יג). האיש מתגלה כמלאך ה'. יהושע נופל על פניו והמלאך אומר לו "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא" (טו), בדיוק כפי שה' אמר למשה בהתגלות הראשונה במעמד הסנה (שמות ג', ה).