שתים עשרה אבנים לזכרון (א-ט)

כבר בפרק הקודם, לפני מעבר הירדן, ה' ציווה את יהושע לבחור שנים עשר אנשים, איש מכל שבט וכעת ה' מבהיר ליהושע מה עליהם לעשות: כל אחד מהם צריך ליטול אבן מהירדן, לקחת אותה איתו ולשים "בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה" (ג). האבנים מיועדות לזכרון של נס מעבר הירדן "עַד עוֹלָם" (ז). מלבד שתים עשרה האבנים האלו, יהושע הקים בתוך הירדן שתים עשרה אבנים נוספות.

סיום מעבר הירדן (י-יד)

פסקה זו מתארת את סיום מעבר הירדן. עד שכל העם עברו את הירדן, הכהנים עמדו בתוך הירדן. הכתוב מציין שגם בני גד ראובן וחצי המנשה עברו את הירדן עם העם, לאור ההבטחה שלהם לצאת למלחמה בארץ. בעקבות מעבר הירדן, מתקיימת הבטחת ה' ליהושע: "בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו" (יד).

סיכום (טו-כד)

לאחר שבני ישראל עברו את הירדן, הכהנים יכולים לנתק את כפות רגליהם מהירדן. כשהם עושים זאת, מיד מי הירדן שבים למקומם "וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו" (יח). יהושע לוקח את שתים עשרה האבנים שאספו נציגי השבטים ומקים אותן בגלגל ושוב הוא מזכיר שתפקיד האבנים האלה הוא לזכרון: "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד ה' כִּי חֲזָקָה הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים" (כד).