ירושלים בגאולה (א-יא)
הנביא מתאר כיצד ה' יאסוף את הגויים למלחמה על ירושלים "וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן־הָעִיר" (ב), ולאחר מכן ה' ילחם בגוים ההם. כחלק מהמלחמה, ה' יגרום לבקיעת הר הזיתים לשתיים, שיצור גיא גדולה ויוביל למנוסה המונית "כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה" (ה). כחלק מהתהפוכות שיתרחשו "בַּיּוֹם הַהוּא", יצאו מים מירושלים: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם־חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל־הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה", וכך "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (ט).
המגיפה בעמים (יב-טו)
במקביל לגאולת ירושלים ומלכות ה' בעולם, תבוא מגיפה על העמים "וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל־יְרוּשָׁלִָם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל־רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם" (יב). המגיפה תפגע לא רק בבני האדם אלא גם בבעלי החיים "וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר וְכָל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה כַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת" (טו).
הכרת מלכות ה' בעולם (טז-יט)
הגויים שיוותרו יבואו לירושלים מדי שנה "וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת" (טז). הגויים שלא יבואו לירושלים בחג הסוכות יענשו "וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם", "וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה" (יז-יח), כלומר לא ירד עליהם גשם, ותבוא עליהם מגיפה.
קדושת המקדש (כ-כא)
הנבואה המרוממת מסתיימת בתפארת עבודת המקדש: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל־מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַה' וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית ה' כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. וְהָיָה כָּל־סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַה' צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל־הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם" (כ-כא).