תקציר הושע פרק י"ג

חטאי אפרים (א-ג)

בעבר אפרים היה מכובד, וכולם פחדו ממנו "כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל", אבל לאחר שחטא בבעל, הוא נחשב כמת, ועכשיו ממשיך אפרים לחטוא "וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּלֹּה לָהֶם הֵם אֹמְרִים זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן" (ב).

שכחת ה' והבעייתיות במלוכה (ד-יא)

פסקה זו כוללת כמה עניינים שכולם מצביעים על כך שישראל שכחו את ה'. בתחילה מתואר כיצד ה' גמל לישראל שהוציא אותם ממצרים ושמר עליהם במדבר. על אף זאת, ישראל שכחו את ה' "כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם עַל־כֵּן שְׁכֵחוּנִי" (ו). לאחר מכן ישנה תוכחה על ישראל שביקשו מלך. ה' פונה לישראל ושואל: "אֱהִי מַלְכְּךָ אֵפוֹא וְיוֹשִׁיעֲךָ בְּכָל־עָרֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ?" (י). הפסקה מסתיימת באמירה "אֶתֶּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי" (יא). לפי פסוק זה, ה' לא היה מעוניין בהקמת מלוכה בישראל, ונענה לבקשת המלוכה מתוך כעס, ולבסוף אכן המלכים חטאו וה' מכלה את המלוכה בכעס.

גזר הדין (יב-טו)

פסקה זו כוללת את עונשו של אפרים. בעקבות חטאותיו "צָרוּר עֲו‍ֹן אֶפְרָיִם צְפוּנָה חַטָּאתוֹ" יבואו לו "חֶבְלֵי יוֹלֵדָה" (יג). ה' מעיד שהוא לא יציל את ישראל "מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם?! מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם?! אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת! אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל!" ומדגיש שהוא לא יתנחם ולא יתחרט על מעשיו "נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי" (יד). ה' יביא רוח קדים שתחריב את אפרים "יָבוֹא קָדִים רוּחַ ה' מִמִּדְבָּר עֹלֶה וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כָּל־כְּלִי חֶמְדָּה" (טו).