תקציר הושע פרק ו'

ניסיון חזרה בתשובה של העם ותשובת ה' (א-ה)

 לאחר שה' אמר בפרק הקודם שהוא יחכה שהעם יפנה אליו בעת צרה, כעת זה קורה. העם מתעורר וקורא "לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל־ה' כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ... וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת־ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ" (א-ג). ה' עונה לדברי העם אך טוען שהתשובה של העם לא שלמה, אלא זמנית "מָה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ אֶפְרַיִם מָה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ יְהוּדָה וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן־בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ" (ד). החסד של העם הוא כמו ענן או טל, שהם זמניים. ה' מבהיר מה הוא רוצה מהעם: "כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זָבַח וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת" (ו).

בגידת העם בה' (ז-יא)

פסקה זו חוזרת להאשמת ישראל: "וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית שָׁם בָּגְדוּ בִי" (ז). הנביא מתאר כיצד אפרים ויהודה חוטאים לה' "בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל. גַּם־יְהוּדָה שָׁת קָצִיר לָךְ בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי" (י-יא).