תקציר הושע פרק א'

ספר הושע פותח את ספרי תרי עשר. לפנינו שנים עשר ספרים קצרים, מתקופות שונות ובהקשרים היסטוריים אחרים שאוגדו לכדי קורפוס אחד. המשותף לכל הספרים הוא שמדובר בספרי נבואה (או במקרה של ספר יונה: ספרים על נביאים) ובהיקף המצומצם של כל ספר (למשל ספר עובדיה עם פרק אחד בלבד).

לפי הכותרת של ספר הושע, תקופת נבואתו מקבילה פחות או יותר לנביא ישעיהו: "דְּבַר־ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל־הוֹשֵׁעַ בֶּן־בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" (א). בניגוד לנביא ישעיהו, הושע ניבא בעיקר לממלכת ישראל ולא לממלכת יהודה.

אשת הזנונים (ב-ט)

ה' אומר לנביא: "לֵךְ קַח־לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי־זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'" (ב). הנביא מעיד על עצמו שהוא לקח אישה בשם גומר בת דבלים והיא ילדה לו בן, וה' אמר לנביא לקרוא לילד יזרעאל: "כִּי־עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת־דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל־בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ד). לנביא ולאשת הזנונים שלו, נולדת גם בת: "וַיֹּאמֶר לוֹ קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי־נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם" (ו). לנביא ולאשתו נולד ילד שלישי, והוא נקרא לא עמי: "וַיֹּאמֶר קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְאָנֹכִי לֹא־אֶהְיֶה לָכֶם" (ט).

בניגוד לממלכת ישראל, שלה הנביא מנבא חורבן והרס ללא רחמים, ממלכת יהודה זוכה ליחס חיובי: "וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם וְהוֹשַׁעְתִּים בַּה' אֱלֹהֵיהֶם" (ז).