פרק זה פותח את החלק השני של הספר שבו חזיונות שחזה דניאל.
הפרק מובא בארמית. הציטוטים הנזכרים כאן הם מתוך התרגום של הרב דן בארי.
חזון ארבע החיות (א-ח)
דניאל מדבר בגוף ראשון ומתאר את החזון שראה: "רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנִי עִם הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם מְגִיחוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל" (ב). הוא מתאר את החיות ששונות זו מזו. הראשונה דומה לאריה, השנייה דומה לדוב, השלישית דומה לנמר, והחיה הרביעית שונה מכולן "נוֹרָאָה וְאֵימְתָנִית וַחֲזָקָה מְאוֹד וְשִׁנַּיִם שֶׁל בַּרְזֶל לָהּ גְּדוֹלוֹת אוֹכֶלֶת וְשׁוֹחֶקֶת וְהַשְּׁאָר בְּרַגְלֶיהָ רוֹמֶסֶת וְהִיא מְשֻׁנָּה מִכָּל הַחַיּוֹת אֲשֶׁר לְפָנֶיהָ וְקַרְנַיִם עֶשֶׂר לָהּ" (ז).
בית דין של מעלה (ט-יד)
לאחר מכן מתאר דניאל שהוא ראה את בית דין של מעלה. בתחילה הוא מתאר איש זקן, שאותו הוא מכנה בהמשך 'עתיק יומין' ש"לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ בּוֹעֶרֶת" (ט) שסביבו משרתים רבים "אֶלֶף אֲלָפִים יְשָׁרְתוּהוּ וְרִבּוֹא רְבָבוֹת לְפָנָיו יַעַמְדוּ הַמִּשְׁפָט יָשַׁב וּסְפָרִים נִפְתְּחוּ" (י). ל'עתיק יומין' "נִתַּן שִׁלְטוֹן וְכָבוֹד וּמַלְכוּת וְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעַבְדוּ שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר וּמַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר לֹא תִפָּסֵד" (יד).
פתרון המראה (טו-כח)
דניאל ניגש לאחד מהעומדים וביקש ממנו את פתרון המראה שראה, ומיד הוא שומע את הפתרון: "אֵלֶּה הַחַיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר הֵן אַרְבַּע אַרְבָּעָה מְלָכִים יַעַמְדוּ מִן הָאָרֶץ" (יז). דניאל רצה להבין יותר על החיה הרביעית שהייתה שונה מכולן, והאיש ענה לו: "הַחַיָּה הָרְבִיעִית מַלְכוּת רְבִיעִית תִּהְיֶה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּהְיֶה שׁוֹנָה מִכָּל הַמַּלְכֻיּוֹת וְתֹאכַל כָּל הָאָרֶץ וּתְדוּשֶׁנָּה וְתִשְׁחְקָהּ. וְהַקַּרְנַיִם עֶשֶׂר מִמֶּנָּה הַמַּלְכוּת עֲשָׂרָה מְלָכִים יַעַמְדוּ וְאַחֲרוֹן יַעֲמֹד אַחֲרֵיהֶם וְהוּא יִהְיֶה שׁוֹנֶה מִן הַקּוֹדְמִים וּשְׁלֹשָׁה מְלָכִים יַשְׁפִּיל" (כג-כד). לבסוף הוסיף האיש ש"וְהַמַּלְכוּת וְהַשִּׁלְטוֹן וְהַגְּדֻלָּה שֶׁל מַלְכֻיּוֹת תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם נִתְּנָה לְעַם קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹנִים מַלְכוּתוֹ מַלְכוּת עוֹלָם וְכָל הַשִּׁלְטוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעַבְדוּ וְיִשָּׁמְעוּ" (כז). דניאל חותם את החזון ואומר "הַרְבֶּה מַחְשְׁבוֹתַי יַבְהִילוּנִי וּמְאוֹר פָּנַי יִשְׁתַּנֶּה עָלַי וְהַדָּבָר בְּלִבִּי שָׁמַרְתִּי" (כח).
כתיבה: נתנאל שפיגל