הפרק מובא בארמית. הציטוטים הנזכרים כאן הם מתוך התרגום של הרב דן בארי.
קריאה לדניאל לפתור את החלום (א-ו)
נבוכדנצר מתאר שהוא חלם חלום "חֲלוֹם רָאִיתִי וַיַּפְחִידֵנִי וּמַחֲשָׁבוֹת עַל מִשְׁכָּבִי וּמַרְאוֹת רֹאשִׁי יַבְהִילוּנִי" (ב) והוא ביקש מכל חכמי בבל שיפתרו את החלום, אך הם לא הצליחו "וּפִתְרוֹנוֹ לֹא מוֹדִיעִים לִי" (ד). לכן החליט המלך לקרוא לדניאל שיפתור את חלומו: "אֲשֶׁר אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁרוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בְּךָ וְכָל רָז לֹא אוֹנֵס אוֹתְךָ מַרְאֵי חֲלוֹמִי אֲשֶׁר רָאִיתִי וּפִתְרוֹנוֹ אֱמֹר" (ו).
תיאור החלום (ז-טו)
בפסקה זו נבוכדנצר מתאר את חלומו. בחלום הוא ראה עץ גדול ש"גָּדַל הָעֵץ וְהִתְחַזֵּק וְגָבְהוֹ יַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם וּמַרְאֵהוּ לְסוֹף כָּל הָאָרֶץ" (ח). לפתע הוא ראה שליח מן השמים שקורא "כִּרְתוּ הָעֵץ וְקַצְּצוּ עֲנָפָיו הַשִּׁירוּ נוֹפוֹ וּפַזְּרוּ פִּרְיוֹ תִּנְדֹּד הַחַיָּה מִתַּחְתָּיו וְהַצִּפֳרִים מֵעֲנָפָיו" (יא). מכאן התיאור קרוב יותר לנמשל מאשר לחלום עצמו: "אֲבָל עִקַּר שָׁרָשָׁיו בָּאָרֶץ עִזְבוּ… וְעִם הַחַיָּה חֶלְקוֹ בְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. לִבּוֹ מִן הָאָדָם יְשַׁנּוּ וְלֵב חַיָּה יִנָּתֵן לוֹ וְשִׁבְעָה זְמַנִּים יַעַבְרוּ עָלָיו" (יא-יב). נבוכדנצר מסיים את תיאור החלום בבקשה מדניאל שיפתור את החלום: "זֶה הַחֲלוֹם רָאִיתִי... וְאַתָּה בֵּלְטְשַׁאצַּר פִּתְרוֹנוֹ אֱמֹר מִפְּנֵי שֶׁכָּל חַכְמֵי מַלְכוּתִי לֹא יְכֹלִים הַפִּתְרוֹן לְהוֹדִיעֵנִי וְאַתָּה יָכֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בְּךָ" (טו).
דניאל פותר את החלום (טז-כה)
בפסקה זו מובא הפתרון של דניאל לחלום. העץ שנראה בחלום הוא נבוכדנצר עצמו "אַתָּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר גָּדַלְתָּ וְחָזַקְתָּ וּגְדֻלָּתְךָ גָּדְלָה וְהִגִּיעָה לַשָּׁמַיִם וּמֶמְשַׁלְתְּךָ לְסוֹף הָאָרֶץ" (יט). השליח שירד מן בשמים מסמל את גזרת האלוהים "וּגְזֵרַת הָעֶלְיוֹן הִיא אֲשֶׁר הִגִּיעָה עַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ" (כא), שמשמעותה היא שהמלך יגורש מקרב בני האדם ויחיה כחיה: "וְאוֹתְךָ מְגָרְשִׁים מִן הָאָדָם וְעִם חַיַּת הַשָּׂדֶה יִהְיֶה מִשְׁכָּנְךָ וְהָעֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים אוֹתְךָ יַאֲכִילוּ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם אוֹתְךָ מַרְטִיבִים וְשִׁבְעָה זְמַנִּים יַעַבְרוּ עָלֶיךָ עַד אֲשֶׁר תֵּדַע שֶׁמּוֹשֵׁל הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת הָאָדָם וּלְמִי שֶׁיִּרְצֵא יִתְּנֶנָּה" (כב).
קיום החלום (כו-לד)
אחרי שנים עשר חודשים החלום התגשם. נבוכדנצר שמע קול מן השמים: "לְךָ אוֹמְרִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ הַמַּלְכוּת עָבְרָה מִמְּךָ" (כח), ואכן נבוכדנצר גורש "וּמִן הָאָדָם גֹרַשׁ וְהָעֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים יֹאכַל וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם גּוּפוֹ יֵרָטֵב עַד שֶׁשְּׂעָרוֹ כְּנְשָׁרִים גָדַל וְצִפָּרְנָיו כְּצִפֳּרִים" (ל). נבוכדנצר מעיד על עצמו שבסוף הימים הוא נשא עיניו לשמיים "וְאֶת הָעֶלְיוֹן בֵּרַכְתִּי וְאֶת חַי הָעוֹלָם שִׁבַּחְתִּי וְהִדַּרְתִּי אֲשֶׁר שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם וּמַלְכוּתוֹ עִם דּוֹר וָדוֹר" (לא), ולאחר מכן שב לכס מלכותו ובירך את ה': "אֲנִי נְבוּכַדְנֶצַּר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר אֶת מֶלֶךְ הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר כָּל מַעֲשָׂיו אֱמֶת וּדְרָכָיו מִשְׁפָט וַאֲשֶׁר מְהַלְּכִים בְּגַאֲוָה יָכֹל לְהַשְׁפִּיל" (לד).
כתיבה: נתנאל שפיגל