רקע (א-ב)

בפסוקים אלה מובא הרקע ההיסטורי של הסיפור שמציג את דניאל כמי שגלה בגלות יהויכין (וכאן יהויקים): "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיָּצַר עָלֶיהָ. וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו".

המשימה (ג-ה)

המלך הבבלי ביקש מרב הסריסים שלו "לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן הַפַּרְתְּמִים. יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כׇּל מאוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּלִים בְּכׇל חׇכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלְלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים" (ג-ד). התכנון הוא לגדל את הילדים האלה ולתת להם לאכול "מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו" (ה) וכך לגדלם במשך שלוש שנים.

הימנעות דניאל וחבריו מלאכול (ו-טז)

דניאל, חנניה, מישאל ועזריה נמצאו מתאימים לתפקיד ואף נתנו להם שמות בבליים. עם זאת דניאל סירב לאכול מפת המלך ומהיין שהוגש להם: "וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל" (ח). שר הסריסים חושש לא להביא לדניאל וחבריו מהפת והיין, מכיוון שאם הם לא יאכלו, מיד ישימו לב לכך: "יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ" (י). לכן דניאל מציע לשר שיוגשו להם זרעים ומים בלבד במשך עשרה ימים, ולאחר מכן מראיהם ישווה למראה הילדים האחרים. השר מסכים, ולאחר עשרה ימים מתגלה למרבה ההפתעה, שמראיהם טוב אף יותר משל חבריהם: "וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר מִן כׇּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּת בַּג הַמֶּלֶךְ" (טו).

דניאל וחבריו לפני המלך (יז-כא)

הכתוב מתאר שה' העניק לדניאל, חנניה, מישאל ועזריה "מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכׇל סֵפֶר וְחׇכְמָה וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכׇל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת" (יז), ועל כן הם עמדו לפני המלך: "וְכֹל דְּבַר חׇכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כׇּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכׇל מַלְכוּתוֹ" (כ).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל