הכנה לבוא סנחריב (א-ח)
סנחריב מלך אשור הגיע ליהודה "וַיִּחַן עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם אֵלָיו" (א). יחזקיהו התייעץ עם שריו והתכונן היטב ללחימה: "וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כׇּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים" (ה). כמו כן הוא חיזק את הלוחמים: "חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר… עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לְעׇזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ" (ז-ח).
נאום בשם סנחריב, תפילה והושעה (ט-כב)
לפני שהגיע להילחם בירושלים, שלח סנחריב שליחים לנאום לפני ישראל. מטרת הנאום היא להפחיד את העם ולגרום להם להפסיד מראש. בנאומם מנסים עבדי סנחריב לשכנע את העם שהמלחמה מיותרת: "וְעַתָּה אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת וְאַל תַּאֲמִינוּ לוֹ כִּי לֹא יוּכַל כׇּל אֱלוֹהַּ כׇּל גּוֹי וּמַמְלָכָה לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי אַף כִּי אֱלֹהֵיכֶם לֹא יַצִּילוּ אֶתְכֶם מִיָּדִי" (טו). יחזקיהו בתגובה התפלל לה', וה' שמע את תפילתו: "וַיִּשְׁלַח ה' מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כׇּל גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּשׇׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ… וַיּוֹשַׁע ה' אֶת יְחִזְקִיָּהוּ וְאֵת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִיַּד כֹּל וַיְנַהֲלֵם מִסָּבִיב" (כא-כב).
חטא יחזקיהו, מחלה ותשובה (כג-לא)
בעקבות הפסד סנחריב בירושלים, יחזקיהו הוערך בעיני העמים: "וַיִּנַּשֵּׂא לְעֵינֵי כׇל הַגּוֹיִם מֵאַחֲרֵי כֵן" (כג). באותם ימים יחזקיהו חלה "עַד לָמוּת" (כד). הוא שוב התפלל, וה' נענה לו, על אף ש"וְלֹא כִגְמֻל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ כִּי גָבַהּ לִבּוֹ וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף וְעַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם" (כה). בכל זאת: "וַיִּכָּנַע יְחִזְקִיָּהוּ בְּגֹבַהּ לִבּוֹ… וְלֹא בָא עֲלֵיהֶם קֶצֶף ה' בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ" (כו).
עושר יחזקיהו ואחרית מלכותו (כז-לא)
בפסקה זו מתואר עושרו וגדולתו של יחזקיהו: "וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד וְאֹצָרוֹת עָשָׂה לוֹ" (כז). הכתוב מסכם: "וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכׇל מַעֲשֵׂהוּ" (ל). בסוף הפסקה מובא סיכום ימי מלכותו: "וַיִּשְׁכַּב יְחִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי דָוִיד וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ כׇּל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו" (לג).
כתיבה: נתנאל שפיגל