תקציר דברי הימים ב פרק כ"ח

מלכות אחז (א-ה)

אחז, בנו של יותם, הומלך בגיל 20, ומלך 16 שנים. בניגוד לאביו הוא לא עשה הישר בעיני ה': "וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם מַסֵּכוֹת עָשָׂה לַבְּעָלִים" (ב). הכתוב מייחס לו חטאים רבים, כולל עבודה זרה, עבודת המולך והקטרה בבמות.

תוכחת עודד הנביא (ו-טו)

הרקע לדברי הנביא הוא שביית אנשים מיהודה על ידי ממלכת ישראל: "וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲחֵיהֶם מָאתַיִם אֶלֶף נָשִׁים בָּנִים וּבָנוֹת וְגַם שָׁלָל רָב בָּזְזוּ מֵהֶם וַיָּבִיאוּ אֶת הַשָּׁלָל לְשֹׁמְרוֹן" (ח). הנביא דורש ממנהיגי ישראל שלא לנהוג בשבויים כעבדים ולהשיב את השבויים חזרה למקומם. מנהיגי הממלכה שומעים לדברי הנביא ומתוודים על חטאם "לֹא תָבִיאוּ אֶת הַשִּׁבְיָה הֵנָּה כִּי לְאַשְׁמַת ה' עָלֵינוּ אַתֶּם אֹמְרִים לְהֹסִיף עַל חַטֹּאתֵנוּ וְעַל אַשְׁמָתֵנוּ כִּי רַבָּה אַשְׁמָה לָנוּ וַחֲרוֹן אָף עַל יִשְׂרָאֵל" (יג), וכך חוזרים השבויים ליהודה "וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם" (טו).

אחז ומלך אשור (טז-כא)

בעקבות התמודדות של יהודה עם ארם וממלכת ישראל, אחז פונה לתגלת פלאסר, מלך אשור, בבקשה לסיוע. לפי דברי הימים הסיוע לא באמת הועיל: "כִּי הִכְנִיעַ ה' אֶת יְהוּדָה בַּעֲבוּר אָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי הִפְרִיעַ בִּיהוּדָה וּמָעוֹל מַעַל בַּה'" (יט), וכך מלך אשור הפך לו מעוזר לאיוב: "וַיָּבֹא עָלָיו תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּצַר לוֹ וְלֹא חֲזָקוֹ" (כ).

חטא אחז (כב-כה)

בנוסף לחטאים שנזכרו למעלה, כאן הכתוב מזכיר חטא ספציפי ומרחיב עליו. אחז זובח לאלוהי דמשק מהסיבה: "כִּי אֱלֹהֵי מַלְכֵי אֲרָם הֵם מַעְזְרִים אֹתָם לָהֶם אֲזַבֵּחַ וְיַעְזְרוּנִי וְהֵם הָיוּ לוֹ לְהַכְשִׁילוֹ וּלְכׇל יִשְׂרָאֵל" (כג). כך בכל מקום אחז הקדיש מקום פולחן לאלוהי דמשק: "וַיַּעַשׂ לוֹ מִזְבְּחוֹת בְּכׇל פִּנָּה בִּירוּשָׁלָ͏ִם" (כד).

אחרית מלכות אחז (כו-כז)

"וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בָעִיר בִּירוּשָׁלַ͏ִם כִּי לֹא הֱבִיאֻהוּ לְקִבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ יְחִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו" (כז).

כתיבה: נתנאל שפיגל