נאום אביה במלחמה (א-יב)
הפסקה נפתחת בנוסחת הפתיחה של מלכות אביה: "בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרׇבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל יְהוּדָה. שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלַ͏ִם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה" (א-ב), ומיד מסופר על מלחמה שהייתה בין אביה מלך יהודה לירבעם מלך ישראל. לאחר אזכור המלחמה מובא נאום ארוך של אביה בפני ירבעם וישראל. בנאומו, אביה מוכיח את ירבעם על כך שהם סטו מדרך ה' ומעבודת המקדש, ועל כן "אַל תִּלָּחֲמוּ עִם י"י אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם כִּי לֹא תַצְלִיחוּ" (יב).
קורות המלחמה (יג-כ)
ירבעם לא מגיב לנאום הארוך של אביה, ובפסקה זו מובא תיאור המלחמה שבסופה: " וַיָּרִיעוּ אִישׁ יְהוּדָה וַיְהִי בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה וְהָאֱלֹהִים נָגַף אֶת יָרׇבְעָם וְכׇל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה. וַיָּנוּסוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים בְּיָדָם" (טו-טז). ישראל נכנעו לפני יהודה, וכך אביה לכד ערים ממלכת ישראל: "וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרׇבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יְשָׁנָה וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת עֶפְרַיִן וּבְנֹתֶיהָ" (יט).
סיכום מלכות אביה (כב-כג)
הכתוב מסכם את מלכות אביה: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ. וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו בְּיָמָיו שָׁקְטָה הָאָרֶץ עֶשֶׂר שָׁנִים".
כתיבה: נתנאל שפיגל