עליית שישק (א-יב)

הכתוב מציין שרחבעם "עָזַב אֶת תּוֹרַת ה' וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ" (א), ועל כן "בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם כִּי מָעֲלוּ בַּה'" (ב). שישק פגע אנושות ביהודה "וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלָ͏ִם" (ד). שמעיה הנביא הוכיח את רחבעם ואת שרי יהודה, ולאחר מכן הם נכנעו: "וַיִּכָּנְעוּ שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְהַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ צַדִּיק ה'" (ו). בתגובה ה' החליט שלא להשחית לחלוטין את העם והעיר: "וּבִרְאוֹת ה' כִּי נִכְנָעוּ הָיָה דְבַר ה' אֶל שְׁמַעְיָה לֵאמֹר נִכְנְעוּ לֹא אַשְׁחִיתֵם וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעַט לִפְלֵיטָה וְלֹא תִתַּךְ חֲמָתִי בִּירוּשָׁלַ͏ִם בְּיַד שִׁישָׁק" (ז). 

סיכום מלכות רחבעם (יג-טז)

בפסקה זו מובא סיכום של מלכות רחבעם: "וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה לְהִתְיַחֵשׂ וּמִלְחֲמוֹת רְחַבְעָם וְיָרׇבְעָם כׇּל הַיָּמִים. וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה בְנוֹ תַּחְתָּיו" (טו-טז).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל