מלחמה בין ישראל ליהודה (א-ד)

רחבעם אסף חיילים למלחמה על ישראל: "וַיָּבֹא רְחַבְעָם יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיַּקְהֵל אֶת בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת הַמַּמְלָכָה לִרְחַבְעָם" (א). בתגובה ה' שולח את שמעיהו איש האלהים כדי לעצור את הלחימה: "כֹּה אָמַר ה' לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּ עִם אֲחֵיכֶם שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי ה' וַיָּשֻׁבוּ מִלֶּכֶת אֶל יָרׇבְעָם" (ד).

התחזקות ממלכת רחבעם (ה-כג)

הפסקה נפתחת ברשימת ערים שרחבעם בנה: "וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלָ͏ִם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה" (ה). לאחר מכן הכתוב מציין שהכהנים והלויים מישראל הגיעו ליהודה: "כִּי הִזְנִיחָם יָרׇבְעָם וּבָנָיו מִכַּהֵן לַה'" (יד). בחלק האחרון של הפרק הכתוב מפרט על נשותיו וילדיו של רחבעם, ומסכם: "וַיָּבֶן וַיִּפְרֹץ מִכׇּל בָּנָיו לְכׇל אַרְצוֹת יְהוּדָה וּבִנְיָמִן לְכֹל עָרֵי הַמְּצֻרוֹת וַיִּתֵּן לָהֶם הַמָּזוֹן לָרֹב וַיִּשְׁאַל הֲמוֹן נָשִׁים" (כג).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל