הרחבת הממלכה (א-ו)
פרקנו פותח בתאריך: "וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּיתוֹ" (א). בפסקה זו מתואר כיצד הממלכה התרחבה. חורם נתן לשלמה ערים: "הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ב), ושלמה בעצמו כבש כמה ערים, למשל: "וַיִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן עָרֵי מָצוֹר חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ" (ה).
ענייני מנהל (ז-י)
בפסקה זו נזכר מס העובד והנתינים בממלכה. העבדים הם: "מִן הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִיִּשְׂרָאֵל הֵמָּה" (ז), ואילו: "וּמִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה לַעֲבָדִים לִמְלַאכְתּוֹ כִּי הֵמָּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְשָׂרֵי שָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו" (ט).
שלמה הולך בדרך ה' (יא-טז)
פסקה זו אמנם נפתחת בפרשיית בת פרעה: "וְאֶת בַּת פַּרְעֹה הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד לַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ כִּי אָמַר לֹא תֵשֵׁב אִשָּׁה לִי בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי קֹדֶשׁ הֵמָּה אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן ה'" (יא), אך מיד הכתוב מתאר את שלמה כמי שהלך בדרך ה', בעיקר בענייני המקדש: "וַתִּכֹּן כׇּל מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה עַד הַיּוֹם מוּסַד בֵּית ה' וְעַד כְּלֹתוֹ שָׁלֵם בֵּית ה'" (טז).
מסע שלמה מעציון גבר לאופיר (יז-יח)
בפסקה זו שוב נזכרת התרחבות הממלכה. שלמה עורך מסע לאופיר כדי להשיג משם זהב: "וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב וַיָּבִיאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹ" (יח).
כתיבה: נתנאל שפיגל