בפרקים הקרובים, ועד סוף ספר דברים אנו עומדים לקרוא על ההכנות למותו של משה. בפרקנו מתואר מינוי יהושע ויצירת מנגנוני הגנה ושמירה על עם ישראל מפני החטא.
מינוי יהושע (א-ח)
משה מעיד על עצמו שהוא בן מאה ועשרים שנים, והוא לא יכול לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ, כפי שה' אמר לו. לכן משה קורא ליהושע ומחזק אותו לעיני כל ישראל "חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם" (ז).
מצוות הקהל (ט-יג)
משה כותב את "הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (=ישנו ויכוח פרשני על מה מדבר כאן הכתוב. ראו במאמרו של הרב ד"ר תמיר גרנות) ונותן אותה אל הכהנים ומצווה אותם שבכל שבע שנים, בסוף שנת השמיטה בחג הסוכות, כאשר עם ישראל עולה לרגל יש לקרוא את התורה באזני כל ישראל "לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (יב).
דברי ה' למשה לפני מותו ופעולות משה בעקבות דברי ה' (יד-ל)
ה' קורא למשה רגע לפני מותו ואומר לו נבואה קשה על עם ישראל: אחרי מותו של משה העם יעבוד עבודה זרה ויעזוב את ה'. בעקבות החטא ה' יסתיר פניו מהעם ויעניש אותו. כדי להלחם במה שעתיד להתרחש, יש לכתוב את "הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (יט), וללמד את עם ישראל אותה (את שירת האזינו שנקרא בפרק הבא). "וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי" (כא).
בעקבות דברי ה', משה כותב את השירה ומעביר אותה לעם ישראל. משה מצווה את הלויים לקחת את ספר התורה "הזה" ולשים אותו מצד ארון הברית "וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (כו). משה מכנס לאחר מכן את מנהיגי העם, ואומר בפניהם את השירה, שנקרא אותה בפרק הבא.