תקציר דברים פרק י"ט

ערי מקלט (א-י)

דיני ערי מקלט הופיעו כבר בספר במדבר פרק ל"ה, ט-לד. על היחסים בין שתי הפרשיות ראו במאמרים של הרב אמנון בזק, הרב שמעון קליין ופרופ' יונתן גרוסמן.

אחרי הכניסה לארץ יש להקצות שלוש ערי מקלט, לשם יוכל לנוס כל מי שרצח בשגגה, כמו למשל: "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת" (ה). הסיבה שבגינה הרוצח צריך לברוח אל עיר המקלט היא החשש שגואל הדם יהרוג אותו. בנוסף על שלוש הערים האלה, לאחר שה' ירחיב את גבול ישראל, יש להוסיף שלוש ערים נוספות.

במקרה ומדובר ברצח מכוון (מזיד), הרוצח לא יכול לנוס אל עיר המקלט: זקני העיר רשאים לשלוח את הרוצח אל גואל הדם, והוא רשאי להורגו: "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל וְטוֹב לָךְ" (יג). לאחר דיני עיר מקלט מובא איסור הסגת גבול.

עדי שקר (טו-כא)

הפסקה חוזרת על מה שנאמר בפרק י"ז, שעדות יכולה להישמע רק אם יש שניים או שלושה עדים, אבל לא על פי עד אחד. לאחר מכן עוברת התורה לעיקר העניין: עדות שקר. לאחר שמגלים השופטים שלפניהם עדי שקר, העונש שלהם יהיה מה שהם תכננו "להפיל" על הנאשם: "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (יט). התורה מזהירה מפני עדות שקר (איסור המופיע גם בעשרת הדברים) ומדגישה "וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ" – אין לרחם על עדי שקר.