תקציר דברים פרק י"ח

דיני כהנים ולויים (א-ח)

בפסקה זו מובאים שלושה דינים שונים הנוגעים למעמד המיוחד של הכהנים והלויים. הדין הראשון: לכהנים ולויים אין נחלה בארץ "ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ" (ב). הדין השני: מי שזובח לה' שור או כבש, צריך לתת את הזרוע, הלחיים והקיבה לכהן. כמו כן גם את ראשית הדגן, התירוש והיצהר וראשית הגז – יש לתת לכהן. הדין השלישי: במקרה שיבוא לוי מכל מקום בארץ לבית ה' – הוא יוכל לעבוד בבית ה' ולקבל ממתנות הלויים.

אזהרה מפני נבואת שקר (ט-כב)

בפסקה זו התורה מתמודדת עם תופעת נביאי השקר, שנזכרת בצורה משמעותית בספרי הנבואה. לפני העיסוק הישיר בנושא התורה מזהירה מפני פנייה אל קסמים, עוננות, ניחוש וכשפים – שמהווים מעין אלטרנטיבה לנבואה. עוד לפני שהתורה מביאה את הקריטריונים לנביא אמת, התורה מבהירה שהתפקיד של הנביא הוא להמשיך את ההתגלות של ה', בעקבות דרישה של העם להמשיך לשמוע את קול ה': "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ"

לאחר מכן התורה נותנת שני מאפיינים של הנביא: "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ" (טו) ובנוסף – דברי נביא האמת בוא יבואו. האיש שלא ישמע אל נביא האמת יקבל עונש מאת ה': "אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ" (יט) והאיש שידבר בשם ה', וה' לא שלח אותו – דינו מוות.