תקציר דברים פרק י"ד

איסורי אבלות (א-ב)

התורה מזכירה כאן שני איסורים הקשורים למנהגי אבלות: התגודדות ושימת קרחה. התגודדות היא שריטת הגוף עד זוב דם ושימת קרחה היא הסרת השיער מעל המצח. מנהגים אלו היו מוכרים והם נזכרים גם בדברי הנביאים, למשל: "וּמֵתוּ גְדֹלִים וּקְטַנִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִקָּבֵרוּ וְלֹא יִסְפְּדוּ לָהֶם וְלֹא יִתְגֹּדַד וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם" (ירמיהו ט"ז, ו). התורה אוסרת מנהגים אלו בנימוק "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (ב).

איסורי אכילה (ג-כא)

פסקה זו מזכירה את החיות והבהמות האסורים באכילה. פסקה זו חוזרת (בקצרה) על רשימת המאכלות האסורים שבספר ויקרא (ויקרא י"א, א-לא). הרשימה כאן די זהה לזו שבספר ויקרא. בסוף הקטע מוזכר גם איסור אכילת נבלה (חיה שמתה באופן טבעי), וגם "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (כא).

דיני מעשרות (כב-כט)

מעשר שני – מעשר שני מופרש בשנים הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית. יש לקחת את המעשר ולאכול אותו "במקום אשר יבחר לשכן שמו שם". אם מדובר בדרך רחוקה מאותו מקום, ניתן לפדות את המעשר בכסף, לעלות למקום אשר יבחר ה', לקנות שם מזון כלשהו ולאכול בשמחה.

מעשר עני – בשנה השלישית והשישית, יש להוציא את המעשר אל הלוי ואל "וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ" (כט).