הפסוק הראשון של הפרק (או החותם את הפרק הקודם) מביא אזהרה כללית לשמור את מצוות ה': "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (א). לאחר מכן מובאים שלושה מקרים של הסתה לעבודה זרה.
נביא מסית (ב-ו)
המקרה הראשון שמובא הוא אולי הקל ביותר: נביא שמציג מופת ומנסה לשכנע את שומעיו לעבוד עבודה זרה: "וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם" (ג). כמובן שאין לשמוע בקול הנביא, ויש להרוג את הנביא ההוא "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (ו).
מסית קרוב (ז-יב)
המקרה השני מציג התמודדות קשה יותר: הסתה לעבודה זרה ממשפחה קרובה או חבר קרוב. התורה מזהירה לא לשמוע לאותו אדם מסית "לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו" (ט). התורה גוזרת על אדם זה דין מוות, למען יראו וייראו "וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ" (יב).
עיר נידחת (יג-יט)
המקרה השלישי הוא המקרה החמור ביותר בו עיר שלמה משתכנעת על ידי בני בליעל לעבוד עבודה זרה. לאחר חקירה ובדיקה שהדבר נכון, התורה מצווה להרוג את יושבי העיר הזאת, ולהפוך אותה לחרם "וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד" (יז). הפסקה מסתיימת באזהרה לשמור את מצוות ה'.