תקציר דברים פרק ח'

תקופת המדבר הקשה (א-ו)

משה דורש מהעם לזכור את הדרך במדבר, בה ה' בחן את ישראל האם הם שומרים את מצוות ה': "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָו אִם לֹא" (ב). המטרה החינוכית של הבאת המן היא "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" (ג).

השפע בארץ (ז-י)

לעומת הקושי במדבר, בארץ כנען הקשיים האלה לא יהיו. ה' מביא את העם "אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (ז-ט). על כן יש לברך את ה' על הטובה שתהיה בארץ "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (י).

אזהרה מלשכוח את ה' בעקבות טוב הארץ (יא-יט)

אך דווקא מתוך הטובה והשפע שיש בארץ יש חשש שהעם ישכח את ה'. כשהעם ישב בארץ ויראה את כל השפע שיש לו הוא אולי יאמר "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (יח). אמירה זו פסולה, מכיוון שיש לזכור שה' הוא מקור הטוב בארץ, והוא זה שנותן כח לעם ישראל: "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" (יח). אם בכל זאת העם ישכח את ה', הוא יפרע בהם: "כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם" (כ).