אזהרה מפני קרבה לגויים ועבודה זרה (א-יא)

משה מזהיר את דור הנכנסים לארץ מפני קרבה לגויי הארץ. משה אוסר על העם לכרות ברית עם יושבי הארץ ולהתחתן עמם מתוך חשש שקרבה לגויים תוביל את העם לעבוד עבודה זרה. משה מבהיר שיש לנתץ ולהרוס את העבודה הזרה שהארץ מלאה בה "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (ו). בסוף הפסקה מזכיר משה, שה' גומל טובה או רעה, לאוהביו ולשונאיו: "וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר. וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ" (ט-י).

ברכה לשומרי המצוות (יב-טז)

משה ממשיך את הנקודה שבסוף הפסקה הקודמת ומרחיב על הברכה שה' יתן למי שיקיים את מצוות ה'. משה מזכיר שפע רב בתחום החלקאי, במיוחד ביחס לעמים האחרים: "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים" (יד).

אמונה בה' בנוגע להורשת הגויים (יז-כו)

משה צופה לא רק את האפשרות שהעם יתקרב לגויים, אלא שהוא יסתפק כיצד ניתן לרשת את כל גויי הארץ. משה מזכיר לעם את הנפלאות שה' עשה למצרים ולפרעה,ומכך עליהם ללמוד שכמו שה' עשה שם, כך הוא גם יעשה בארץ. ה' ידאג שהארץ לא תתרוקן מעמי הארץ ברגע, מכיוון שאז "תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה" (כב). שוב בסוף הפסקה מזכיר משה שגם לאחר הניצחון על עמי הארץ, יש לשרוף ולהרוס את אלילי העמים.