המלחמה בעוג מלך הבשן (א-יא)

לאחר המלחמה בסיחון משה ממשיך לספר על המלחמה עם עוג מלך הבשן. הפעם מי שיזם את המלחמה הוא עוג, ולא עם ישראל. גם כאן ה' הבטיח למשה שהעם יצליחו לרשת אותו: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן" (ב). ואכן העם הצליח לכבוש את ארץ הבשן, כפי שכבש את סיחון.

שניים וחצי השבטים (יב-כ)

לאחר שמשה סיפר על הכיבושים בעבר הירדן המזרחי הוא מספר על מי שהתיישב בחבל ארץ זה: שניים וחצי השבטים. משה מציג את הסיפור באופן שונה מהמתואר בספר במדבר: הוא לא מזכיר את בקשת שניים וחצי השבטים, אלא שהוא נתן להם חבל ארץ זה עם צו: "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר ה' אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל" (יח).

חיזוק יהושע (כא-כב)

משה מחזק את יהושע לקראת הכניסה לארץ: "עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה ה' לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה" (כא). משה בוחר לספר דווקא את אירועי הלחימה עם העמים שארעו רגע לפני הכניסה לארץ, כדי להבהיר מה עתיד להיות בכניסה לארץ. הלחימות והכיבושים הם תמונת ראי קטנה של מה שעתיד להתרחש בארץ, והעם לא צריך לפחד: "לֹא תִּירָאוּם כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם" (כב).

בקשת משה להיכנס לארץ (כג-כט)

כחלק מאותם אירועים משה התחנן בפני ה' וביקש ממנו אישור להיכנס לארץ, על אף שנענש אחרי סיפור מי מריבה. ה' סירב בתוקף לבקשתו של משה: "רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (כו), וציווה את משה לחזק את יהושע "כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (כח).