יוסף יורד למצרים אך מצליח בבית פוטיפר (א-ו)

יוסף מגיע למצרים ופוטיפר, שהיה שר הטבחים המצרי (=לא שף, אלא שר האחראי על ההוצאות להורג במצרים), קונה אותו כעבד. "וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" (ב). פוטיפר רואה שיוסף מצליח "וַיַּפְקִדֵהוּ עַל-בֵּיתוֹ וְכָל-יֶשׁ-לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ" (ד).

יוסף ואשת פוטיפר (ז-יט)

אשתו של פוטיפר רואה את יוסף שהוא יפה תואר ומבקשת ממנו "שִׁכְבָה עִמִּי" (ז). יוסף מסרב לבקשתה בטענה מוסרית "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים" (ט). לאחר הצקות חוזרות ונשנות, יום אחד, תופסת אותו האישה מנסה לאלץ אותו לשכב איתה. יוסף עוזב הכל ונס החוצה. אשת פוטיפר מאשימה במעשה את העבד העברי "בָּא-אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר-הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי" (יז). פוטיפר שומע את דבריה של אשתו וכועס.

יוסף "יורד" אל בית הסהר אך מצליח בבית הסוהר (כ-כג)

מיד מעביר פוטיפר את יוסף אל בית הסוהר. אך גם בבית הסוהר "וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר" (כא). גם כאן, שמים לב להצלחתו של יוסף "אֵין שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר רֹאֶה אֶת-כָּל-מְאוּמָה בְּיָדוֹ בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ" והשוו: "וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה" בפסקה הראשונה (ו).