פתיחה (א-יא)
יהודה יורד מאת אחיו, ומתחתן עם אישה כנענית שיולדת לו שלושה ילדים: ער, אונן ושלה. יהודה משיא אישה לבנו הבכור – תמר. אך ער מת ללא ילדים וגם אונן מת לאחר שאביו ביקש ממנו לייבם את אשת אחיו. כעת מי שצריך לייבם את תמר הוא שלה, אך יהודה חושש שמא ימות גם הוא ולא נותן את שלה לתמר.
המפגש עם האישה (תמר) בתמנה (יב-יט)
שנים לאחר מכן אשת יהודה, בת שוע, מתה והוא עולה לתמנה. הדבר מגיע לתמר, והיא מחליטה להערים על חמיה. היא מתחפשת לאישה זונה ויושבת "בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל-דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה" (יד). יהודה רואה אותה ולא מזהה אותה ומבקש לשכב אותה. תמר מבקשת ממנו ערבון והוא מביא לה את חותמו, פתילו ומטהו - "תעודת הזהות" שלו, והיא נכנסת להריון.
יהודה מחפש אחר האישה (תמר) (כ-כג)
יהודה שולח גדי עזים עם רעהו העדלמי כדי לפדות את הערבון שהשאיר אצל האישה. העדלמי מחפש אך לא מוצא את האישה. הוא חוזר אל יהודה ומבשר לו שהאישה לא מוכרת באזור.
יהודה מוציא את תמר להורג (כד)
לאחר שלושה חודשים יהודה מקבל מידע שתמר בהריון, כלומר, היא זינתה ושכבה עם איש זר. יהודה פוסק מיד "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" (כד).
יהודה מבין שהאישה היא תמר (כה-כו)
רגע לפני שהיא מוצאת להורג, תמר שולחת אל חמיה את הערבון (עם "תעודת הזהות" שלו) ואומרת לו "לְאִישׁ אֲשֶׁר-אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה" (כה). באותו רגע יהודה מבין את אשר ארע ואומר ברגע של גדלות: "צָדְקָה מִמֶּנִּי כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי" (כו).
לידת בני יהודה (כז-ל)
בלידה מתברר שתמר נושאת ברחמה תאומים, וכך נולדים שני בניו של יהודה: פרץ וזרח. יש לשים לב שסיפור הלידה של פרץ וזרח מאוד דומה לסיפור הלידה של עשו ויעקב.