בפרקנו אנו לומדים על ברית המילה והבטחת ה' על הולדת יצחק. הפרק מסודר בשתי מחציות מקבילות. בחלק השני של הפרק הדברים שנאמרו קודם לכן "עוברים לעשייתן".
שינוי שם אברם וברכת הזרע (א-ה)
כשאברם היה בן תשעים ותשע שנים ה' נראה אליו וכרת עמו ברית (בנוסף לברית בין הבתרים המתוארת בפרק ט"ו). ה' מבטיח לו שהוא יהיה "לאַב הֲמוֹן גּוֹיִם" (ד), כלומר בעל זרע רב, וכחלק מזה שמו לא יהיה עוד אברם כי אם אברהם.
פירוט ברכת הזרע (ו-ח)
כעת ה' מרחיב לאברהם על הבטחת הזרע. ה' אומר לאברהם שלא רק מדובר בריבוי זרע, אלא "וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (ו) – כלומר מדובר על הנהגה וממשלה. ברכת הזרע משולבת גם עם ברכת הארץ: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (ח).
ציווי על הברית מילה (ט-יד)
כעת ה' מסביר לאברהם את תנאי הברית "זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ" (י) – ברית המילה. הכתוב מביא את פרטי הציווי לגבי ברית המילה: יש לבצע זאת בתינוק שמונה ימים לאחר הולדתו ויש למול כל אחד שהוא מזרע אברהם. האחד שלא ימול – דינו כרת.
שינוי שם שרי וברכת הזרע (טו-טז)
כמו אברהם שהשתנה שמו, גם לשרי נוספת ה"א לשם ומעתה נקרא שמה שרה. כמו אברהם שזוכה לברכת זרע, גם שרה זוכה לברכה כזאת: "וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ" (טז). בברכת הזרע לשרה יש חידוש גדול: "וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ" (טז). מתברר שריבוי הזרע שהובטח קודם לכן לאברהם, הוא מבן נוסף שיוולד לשרה ולא מישמעאל.
פירוט ברכת הזרע (יז-כא)
לאחר שה' הבטיח לאברהם זרע, כעת אברהם מעביר את הדברים למציאות. בשלב הראשון לאברהם הסיטואציה הזו נראית כמעט בלתי אפשרית ולכן הוא צוחק: "וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם-שָׂרָה הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (יז). מעבר לזה אברהם מנסה להבין מה יהיה המעמד של ישמעאל מעתה. ה' אומר לאברהם שישמעאל גם יגדל וירבה, אך הזרע המדובר יהיה מילד אחר שתלד שרה, יצחק.
ברית המילה (כב-כז)
"וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּו" (כב), ואברהם עובר למעשה. מיד הוא לוקח את ישמעאל "וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל-זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם" (כג) ועורך להם ברית מילה. גם הוא עצמו עושה ברית מילה ומקיים בכך את צו ה'.