תקציר בראשית פרק ט"ו

פרק ט"ו מספר שני סיפורים שהקשר ביניהם שנוי במחלוקת פרשנים. בחלק הראשון מסופר על ההבטחה של ה' לאברם לגבי המשכיות הזרע ובחלק השני מסופר על ההבטחה של ה' לאברם לגבי ירושת הארץ, וברית בין הבתרים

מה תתן לי – דו השיח של ה' ואברם (א-ו)

הפרק נפתח ב"אחר הדברים האלה" והפרשנים התעסקו בשאלה מה היחס בין סיפור המלחמה שבפרק הקודם לאמירת ה' לאברם "אַל תִּירָא" (א). ה' מרגיע את אברם ואומר לו "אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד"(א). אברם מנסה להבין על איזה שכר ה' מדבר שהרי "וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי" (ב)! ה' אומר לאברם שיוולד לו בן: "לֹא יִירָשְׁךָ זֶה  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ"(ד). ה' מוציא את אברם החוצה ואומר לו להסתכל בכוכבים, וכך להבין את כמות הזרע שיהיה לו. הקטע מסתיים באמירה "וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" (ו) ונחלקו הפרשנים מי החשיב למי צדקה.

ברית בין הבתרים (ז-כא)

החלק השני של הפרק נפתח בהצהרה: "אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ" (ז).  גם כאן אברהם תוהה לגבי ההבטחה של ה', וגם כאן יש מעשה סמלי: ה' כורת ברית עם אברם בצורה מלאה: ה' מצווה על אברהם לבתר חיות, "וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה". כחלק מהברית ה' אומר לאברם שזרעו יהיה במצרים כעבדים ולאחר מכן הוא יוציא אותם ויחזרו אל הארץ.