תקציר בראשית פרק א'

פרקנו מסודר בצורה של שני חלקים מקבילים:

מאורות האור והחושך (א-ה)

סיפור הבריאה שבפרק א' נפתח ב"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א) - אמירה כללית שלאחריה יבוא פירוט (כלל ופרט). בתחילה ה' ברא את האור באמירה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר" (ג). ה' רואה את האור "כִּי-טוֹב" (ד) ומבדיל בין האור והחושך. לאור ה' קורא יום ולחושך הוא קורא לילה.

הפרדת המים (ו-ח)

כמו החושך ובניגוד לאור, ה' לא בורא את המים אלא עורך הפרדה בין מים למים. הוא מציב רקיע שמבדיל בין המים שמתחת לרקיע (ימות ואוקיינוסים) ובין המים שמעל הרקיע (השמיים, ומכאן שהשם "שמיים" הוא הלחם בסיסים של: שם-מים).

היבשה ופריון האדמה (ט-יג)

לאחר הפרדת המים ויצירת הרקיע כעת ניתן להפריד את המים ולגלות את היבשה. גילוי היבשה מביא איתו את יצירת הדשא והעצים שמכסים את הארץ, פריון האדמה. לאחר שלושת ימי הבריאה הראשונים לפנינו עולם מופשט עם גבולות ברורים, וכעת יש להכניס אליו עצמים מוחשיים.

יצירת השמש, הירח והכוכבים (יד-יט)

ביום הראשון ה' יצר את האור וכעת יש ליצור מאורות שיבדילו בין האור והחושך, בין היום והלילה. כך נוצרו "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (טז): השמש, הירח והכוכבים. תפקידם של המאורות הוא: "לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (יז-יח).

השרצים והעופות (כ-כג)

ביום השני ה' הפריד בין המים שמתחת לרקיע ובין המים שמעל הרקיע, וכך יצר שמיים וארץ. כעת יש למלא את השמיים ואת הימים בחיות. כך נבראים ביום החמישי שרצי המים (וביניהם גם התנינים הגדולים) ועופות השמיים. כך ה' ממלא את המים שהפריד ביום השני.

הבהמות והאדם (כד-לא)

ביום השלישי התגלתה האדמה, וכעת יש למלא אותה ביצורים חיים. ה' יוצר את "חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ" (כה). לאחר זה ה' מחליט ליצור אדם "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (כו). ה' יוצר את האדם ומברך אותו בברכת פריון ושלטון.