בקשת בני ראובן וגד (א-ה)
לבני ראובן וגד היה מקנה "עָצוּם מְאֹד" (א). הם הבחינו שהאזור של עבר הירדן המזרחי הוא טוב למרעה, ולכן שאלו את משה האם הם יכולים לשבת באזור הזה. בבקשתם הם מדגישים שהם ישבו בעבר הירדן, ולא יעברו את הנהר: "וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן" (ה).
תגובת משה (ו-טו)
משה לא מסרב, אבל מעלה שתי בעיות. הראשונה – אם בני ראובן וגד לא יכנסו לארץ, הם לא ילחמו עם אחיהם ונוצר כאן חוסר שיויון בין שבטי עבר הירדן לשבטים היושבים בארץ. הבעיה השנייה היא החשש של משה שמא העם ימנע מלהיכנס לארץ, וכולם ירצו לשבת בעבר הירדן המזרחי.
תיקון להצעת בני ראובן וגד, תגובת משה והתחייבות בני ראובן וגד (טז-כז)
בני ראובן וגד מוסיפים לבקשה שלהם תשובה שפותרת את שתי הבעיות שהעלה משה: הם ישאירו את הרכוש, הילדים והנשים בעבר הירדן, אך הגברים הלוחמים ייכנסו לארץ וילחמו את מלחמות ישראל. רק אחרי שהארץ תכבש, הם ישובו לביתם "לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ" (יח).
משה שומע את דבריהם ומסכים. הוא מבהיר להם היטב שאם הם לא יעמדו בהבטחה שלהם, הם יצטרכו לתת את הדין לפני ה' "וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם" (כג). בעקבות דברי משה, בני ראובן וגד מתחייבים לדבריהם.
הסיכום עם יהושע ואלעזר (כח-לב)
משה מעדכן את יהושע ואלעזר הכהן בסיכום מול שבטי ראובן וגד. שוב בני ראובן וגד מבטיחים שכך יעשו "וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֵאמֹר אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה. נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי ה' אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן" (לא-לב)
נחלת בני ראובן, גד וחצי מנשה (לג-מב)
בקטע זה מתוארת נחלת שני השבטים, ואת הצטרפות חצי שבט המנשה לנחלה בעבר הירדן המזרחי. רמב"ן סבור ששבט מנשה הצטרף כי היה עוד מקום באזור עבר הירדן והם ביקשו לנחול שם. להסברים נוספים ראו בפוסט הקצר של פרופ' יואל אליצור ובסרטון של עטרה סנובל.