תקציר במדבר פרק כ"ט

יום תרועה (א-ו)

ביום הראשון של החודש השביעי, נחגג יום תרועה המכונה בפינו – ראש השנה. ביום זה יש להקריב פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים – לעולה. לגבי מנחת הסולת, בדומה לקרבנות של ראש חודש: שלושה עשרונים לפר, שניים לאיל ועשרון אחד לכל כבש. גם כאן יש להוסיף שעיר עזים לחטאת.

יום הכיפורים (ז-יא)

לאחר עשרה ימים – י' בחודש השביעי – יום הכיפורים. הכתוב לא מזכיר את היום בשמו, אלא רק "מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ" (ז). הקרבנות של יום הכיפורים דומים לקרבנות של ראש השנה, מלבד הקרבנות המובאים כחלק מכניסת הכהן הגדול לקדש הקודשים.

סוכות (יב-לד)

בחג הסוכות, שגם הוא לא נזכר כאן בשמו אלא רק "חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים" (יב) ישנו מערך מורכב של קרבנות. ביום הראשון יש להקריב שלושה עשר פרים, שני אילים וארבעה עשר כבשים, עם מנחת סולת תואמת, כפי שמתואר בקרבנות של ראש חודש ובתוספת שעיר עזים לחטאת. בכל יום מספר הפרים יורד באחד, כך שביום השני מקריבים שניים עשר פרים, ביום השלישי אחד עשר פרים עד שביום האחרון מקריבים שבעה פרים.

שמיני עצרת (לה-לח)

יום שמיני עצרת נחגג מיד לאחר סוכות, ובו יש להקריב קרבנות כמו בראש השנה: פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים. למנחה יש להביא סולת – כמו בשאר הקרבנות, ולחטאת – שעיר עזים.

סיכום (לט)

אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם.