תקציר במדבר פרק כ"ח

שני הפרקים הקרובים עוסקים בקרבנות המוספים. על הקשר בין קרבנות המוספים לחטיבה כולה ראו במאמרו של הרב סמט, ובמאמרו של הרב מנחם ליבטאג.

קרבן תמיד (א-ח)

הקרבן הפותח את רשימת המוספים הוא הקרבן המובא למשכן פעמיים ביום: קרבן התמיד. בבוקר ובין הערביים יש להקריב כבש בן שנה כעולה בתוספת סולת למנחה.

שבת (ט-י)

ביום השבת יש להקריב שני כבשים בתור עולה יחד עם "וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ" (ט)

ראש חודש (יא-טו)

בראשי חודשים יש להקריב שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים. לכל פר יש להוסיף שלושה עשרונים סולת כמנחה, שני עשרונים להוסיף לאיל ועשרון אחד לכל כבש. לאלו יש להוסיף נסכים. בסוף הפסקה הכתוב מוסיף שיש להקריב גם שעיר עזים לחטאת. חבילה זו תחזור על עצמה גם בחגים הבאים.

פסח (טז-כה)

בפסח שנחגג באמצע החודש הראשון למשך שבעה ימים, יש להקריב את אותם הקרבנות כמו בראש חודש, במשך שבעה ימים. "כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחֹחַ לַיהוָה עַל-עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ" (כד).

יום הביכורים (כו-לא)

ביום הביכורים, המכונה בספר דברים (ט"ז, י) חג שבועות – גם יש להקריב את אותו מערך קרבנות כמו בראש חודש.